נושאים: סיפורת
השעה היא 17:00 אחר הצהריים, אזור כיכר המדינה.
- חנות תכשיטים : מוכר פונה ללקוח –
אדוני, למה שלא תיקח קופסא סטנדרטית, שלא נאמר מושקעת יותר ?
אני יכול להמליץ לך על מבחר קופסאות קטיפה… לדוגמא הכחולה או השחורה, שתיהן מתאימות לטבעת היוקרתית שקנית. לאחר מספר רגעים כאשר המוכר שם לב כי דבריו מתקבלים כדברי סרק אל חלל האוויר והלקוח מולו אינו מראה שום סימן קלוש של מושפעות מדבריו, שבר המוכר את השקט בניסיון נוסף אך בטקטיקה שונה. סלח לי על העקשנות אבל אני לא מבין אנשים כמוך. אתה משקיע כל-כך הרבה בטבעת, הכי יפה, הכי מושקעת, בין היקרות שיש לי להציע, בעלת הגימור והליטוש הטובים ביותר, אך אתה מזלזל בקופסא שלה. אפילו הייתי אומר יותר ממזלזל, אתה קונה קופסא שבכלל לא מתאימה לטבעות. כזו שגורמת לסדרה הזולה ביותר להראות יוקרתית.
(אומר לעצמו בלבו) : טוב יש כאלה שפשוט אין להם טעם.
בטח איזה איש מחשבים, שבשבילו אם זה לא פונקציונאלי אז אין בזה שימוש ואין סיבה להשקיע בזה. אדם שלא ירגיש בחסרונה של אסטטיקה, יופי או בחשיבות הצגת הדברים אלא רק בדברים עצמם. אני מרחם על אנשים כאלה, שרובם לא יכולים להנות מאומנות, מוסיקה, "סתם" נוף או בקיצור מפשטות החיים.
תרשה לי לומר לך את דעתי. אני חושב שאם כבר עושים דבר, יש לעשותו עד הסוף, על הפן הטוב ביותר. בוא נהיה כנים, כמה פעמים אתה עוד תקנה טבעת כזו? בייננו, לא הרבה, אז אם כבר להשקיע אז בקלסה. (עוברות מספר שניות). לפי הבעת הפנים שלך אני רואה שלא שכנעתי אותך.
אתה יודע מה? אתה לקוח קשה. זה די מנוגד לנהלים ואני בדרך כלל לא עושה את זה, אבל קשה לי לראות שילוב כזה לא מתאים של טבעת יפיפייה עם קופסא אפורה פשוטה. זה פשוט אבל לטבעת, זה מוריד מערכה. בתור מוכר טבעות ממש כואב לי לראות את זה, ולכן אתן לך קופסא, בין היפות שיש לי, כדי שלא תבייש את הטבעת שקנית. על חשבון הבית.
לא תודה?! למה לא? אתה מאד מוזר.
אם לא הייתי יודע איזו טבעת קנית וכמה היא עלתה, הייתי חושב שאתה קמצן מסכן, שמתקשה להיפרד מהכסף שלו. (מעלה גבה ועושה פרצוף של "טוב נו"). אתה לא מרבה במילים, אה?
כן, אני יודע שאני, דווקא, מדבר מעל הממוצע, אבל אתה יודע, זה חלק מהמקצוע. אם לא הייתי דברן כזה גדול לא הייתי מצליח בתחום הזה ולא הייתי מוכר כלום.
אתה יודע מה, במחשבה שנייה, אולי אתה לא דברן גדול אבל אתה "מדבר" המון, דרך העיניים. כן, כן, העיניים שלך מדברות בשבילך. לא שמים לב לזה בהתחלה אבל עכשיו אני ממש רואה את זה. אם תרשה לי לומר לך דבר מה בלי שתיעלב? (לא מחכה לאישור), אני אתוודה בפניך, השתיקה הזו שלך עושה רושם ראשוני של אדם חסר הבנה, אולי אפילו ניתן לומר טיפש. כזה שלא יודע מה הוא רוצה ושאפשר לנצל אותו, בקיצור תמים. אבל הנחישות הזו שלך, כן הנחישות, היא שלא הסתדרה לי עם הדימוי הזה. הנחישות שלך מורה לי על חשיבה מקדימה לבחירתך המוזרה.
אולי זה ישמע לך מוזר אבל אני חש בתהליך של שינוי, מאז שנכנסת וקנית את הקופסא ועד לרגע זה. שינוי בתפיסה. אני מודע לכך שלא עברה יותר ממחצית השעה, והדבר בטח נשמע אבסורד אבל זה פשוט כך. אפילו יותר מזאת, אני יכול לומר לך כי השינוי לא נעשה בך. אני די בטוח כי קו החשיבה שלך היה ונשאר אותו דבר מהרגע שבו נכנסת לחנות ואולי אף לפני כן. השינוי נעשה בתדמית שלך אצלי. משהו בך, בהתנהגות, בנחישות, בביטחון גורם לי "לראות" אותך יותר ברור, ביותר צבעים, ברזולוציה חדה יותר. כאילו, אזורים שלמים שהיו מטושטשים התבהרו והתגלו שם פרטים חדשים בך, שלא היה סיכוי שהייתי רואה אותם קודם, לא משנה כמה הייתי מנסה, משום שרק כאשר חל בי שינוי תפיסתי, הבנתי שאזורים אלו מטושטשים בכלל.
מתחילה להיווצר בי התחושה כי לא רק שבחירתך, בקופסא אפורה פשוטה, לא נעשתה מתוך זלזול בחשיבות הקופסא העוטפת את הטבעת, אלא להיפך הוא הנכון. אתה מכנה חשיבות מרובה לקופסא אולי אף מעל לממוצע ולכן בחרת בקופסא זו, בקפדנות ובמטרה נחושה לחשיבות הקופסא לא פחות מהטבעת עצמה.
לפי המבטים שלך אני מבין שאני בכיוון. אני מתחיל לאהוב את הקטע הזה שאתה מדבר בעיקר עם העיניים. טוב, יש לי בעיה. אני מבין שבחירת הקופסא הייתה מכוונת אבל אני לא מצליח להבין למה. רגע (מתחיל משפט בתאוצה), אל תעזור לי. אני מרגיש שתהליך השינוי שחל אצלי הוא טהור ומובן יותר כשהוא קורה בתוכי ללא התערבות חיצונית.
(מדבר לעצמו בקול רם) למה שמישהו ירצה לקנות קופסא כ"כ לא מושכת…
אולי מישהו שלא רוצה למשוך…
אבל אם מישהו לא היה רוצה למשוך אז למה לקנות טבעת כזו יפה ויקרה? (לאחר חצי דקה של שקט) אולי למנוע משיכה של אנשים מסוימים… (חצי חיוך על פניו של הקונה)
אה, חצי חיוך, אני מתקדם, נכון?
בוא נראה… רובנו מכירים בחשיבותה של הקופסא, חלקנו לא מסכימים איתה אומנם. יש כאלה שטוענים כי מכנים לה חשיבות רבה מידי ויש כאלה דווקא שחושבים שיש להכנות לה חשיבות רבה יותר, אך כולנו מכירים בחשיבותה. התעלמות מהקופסא תהיה כמו בריחה מהמציאות. מטפורה יותר מתאימה אולי תהיה אדם שחי לפי קודי התנהגות אשר שונים לאלו של החברה בה הוא חי. אפילו אם קודי התנהגות שלו היו "נכונים" יותר, אין הם היו תורמים מכיוון שלא היו מובנים ללא הסבר מוקדם.
טוב, אז הסכמנו שלקופסא הקטנה יש חשיבות, למרות שהיא משחקת תפקיד מאוד קצר יחסית. (מפנה מבטו לפניו של הלקוח בכדי לקבל אישור).
דלת החנות נפתחת ומתוכה מציץ ראש.
סליחה אדוני, החנות חשוכה ורציתי לדעת אם אתה פתוח?
לא, (עונה המוכר) תבוא מחר.
אבל על הדלת רשום "פתוח"…
אני מצטער, אני נאלץ לסגור מוקדם, תבוא מחר.
מצטער על ההפרעה, אולי באמת כדאי שאני אהפוך את שלט הכניסה ל"סגור".
(תוך כדי מעשה), אין ספק שהקופסא היא בעלת הרושם הראשוני, ולפעמים אף גונבת את ההצגה.
מה שאני מנסה לומר, שאולי יופי הקופסא שופך צל על יופייה של הטבעת ומקטין את חשיבותה. אנו יכולים להביא למצב, שלא בכוונה, שבו הבחורה הפוטנציאלית תסונוור מיופייה של הקופסא עד שלא תשים לב האם הטבעת מוצאת חן בעיניה או לא. אין לשכוח כי הטבעת היא זו שתלווה את אותה בחורה עד לשארית ימיה (בתקווה). ולכן, אם אני מתחיל להבין אותך, אתה רוצה למנוע שיום אחד אותה בחורה "תתעורר" ותסתכל על אותה טבעת ולא תבין מה היא מצא בה. עד שהיא תיזכר בקופסא ש"קנתה" אותה. אותה קופסא שהיום זרוקה לה שם בחירייה. וכיום היא תקועה עם טבעת שהיא לא אוהבת לא מעריכה ולא רוצה.
אתה רואה, אני לא צריך שתדבר, ההנהון הזה מאשר לי כי אני בדרך הנכונה.
אני מקווה שאתה מוכן לסיכום חוות דעתי. (נשימה עמוקה) לפי דעתי אתה מנסה להעלים כל הסח דעת מהעיקר, שזו הטבעת. בכדי שכאשר תמצאה מישהי שלפי דעתך מתאימה לך ותרצה לחשוף בפנייה את הטבעת, היא תהיה צלולה ותגובתה תהיה טהורה ואמיתית. הסבירות לטעות בהחלטתה תהיה נמוכה.
דפיקה בדלת. חכה רגע זו אשתי לעתיד.
(הולך ופותח את דלת החנות בריצה קלה).
למה סגרת ת'חנות באמצע היום, קרה משהו?
את לא תאמיני מה קרה…
למה אתה עומד כאן בחושך?
אז זהו שאני מנסה להסביר לך, הגיע לכאן הבחור הנחמד הזה … (מצביע על חלל ריק במרכז החנות)
על איזה בחור אתה מדבר? איפה הוא?! על מי אתה מצביע?
זה שהיה פה לפני שנייה! נו, הוא שהיה פה כשפתחתי לך את דלת החנות!
אני לא יודעת על מה אתה מדבר. לפני שדפקתי בדלת, הסתכלתי דרך השמשה וראיתי אותך עומד לבדך באמצע החנות. תגיד, הכול בסדר?
(לאחר מספר שניות של שקט)
אני כבר לא יודע. רק תגידי לי דבר אחד ובכנות,
אהבת את הטבעת שקניתי לך?
. . .
No Comments Yet עד כה
כתיבת תגובה
<a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <pre> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>
